מסמכים מישראל לגרין קארד: תעודת לידה, תמצית רישום, תעודת נישואין ומה צריך תרגום
תעודת לידה ותמצית רישום מרשות האוכלוסין, תעודת נישואים מהרבנות, תעודת גירושין מבית הדין הרבני. בתוך ארה״ב כל טקסט בעברית צריך תרגום מלא לאנגלית; בראיון בירושלים מסמכים בעברית מתקבלים כמו שהם. אפוסטיל לא מופיע בהוראות.
נינה פאטל
כותבת תוכן
- עודכן
- 8 דקות קריאה
- 8 דקות קריאה
עיקרי הדברים
- רשות האוכלוסין וההגירה מנפיקה ללא עלות תעודת לידה בעברית או דו-לשונית, בעברית ובאנגלית, ותמצית רישום רגילה או מורחבת. מחו״ל מבקשים את שתיהן בנציגות ישראל.
- תעודת הנישואים מהרבנות מונפקת בעברית, והכתובה לא מתקבלת כמסמך הגירה. לפי מחלקת המדינה, הגט לא מוכיח גירושין לצורכי ויזה; תעודת הגירושין מבית הדין הרבני כן.
- מי שנולדו מחוץ לישראל צריכים תעודת לידה מארץ הלידה. לפי מחלקת המדינה, ישראלים שלא יכולים להשיג אותה רשאים להציג תמצית רישום במקומה.
- ל-USCIS שולחים צילומים, ולכל מסמך שיש בו עברית מצרפים תרגום מלא לאנגלית עם הצהרת מתרגם. בשגרירות בירושלים מסמכים באנגלית, בעברית ובערבית מתקבלים בלי תרגום, חוץ מרישומי בית משפט של מי שהורשע.
- הוראות USCIS, NVC והשגרירות בירושלים לא מבקשות אפוסטיל או נוטריון. דף משרד החוץ הישראלי כותב שלמסמך שמיועד למדינה החתומה על אמנת האג יש לבקש אפוסטיל, בתשלום.
תעודת לידה ותמצית רישום מנפיקה רשות האוכלוסין וההגירה, ללא עלות, ואת תעודת הלידה אפשר לקבל גם בגרסה דו-לשונית, בעברית ובאנגלית. תעודת נישואים מנפיקה הרבנות, בעברית, ותעודת גירושין מנפיק בית הדין הרבני. מי שמגישים מתוך ארה״ב שולחים ל-USCIS (רשות האזרחות וההגירה של ארה״ב) צילומים, ולכל מסמך שיש בו עברית מצרפים תרגום מלא לאנגלית. מי שמתראיינים בשגרירות ארה״ב בירושלים מביאים מקורות, ושם מסמכים בעברית מתקבלים בלי תרגום. אפוסטיל לא מופיע בהוראות של אף אחד מהמסלולים.
אילו מסמכים ישראליים התיק מבקש
הרשימה נגזרת מהטפסים. הוראות טופס I-130 (מהדורה 04/01/24) מבקשות, בבקשה עבור בן או בת זוג, צילום של תעודת הנישואים, ואם אחד מבני הזוג היה נשוי בעבר, מסמכים שמראים שכל הנישואים הקודמים הסתיימו כדין. הוראות טופס I-485 (מהדורה 09/18/26) מוסיפות תעודת לידה מהרשות האזרחית של ארץ הלידה, מפנות לדף המסמכים של מחלקת המדינה לכל מדינה, ומציבות תנאי אחד:
USCIS will only accept a birth certificate which lists at least one parent.
כלומר, תעודת לידה שלא מופיע בה אף אחד מההורים לא תתקבל. בהליך קונסולרי, רשימת המסמכים של השגרירות בירושלים מוסיפה מסמך מקורי ומאושר שמסביר כל שינוי שם, תעודות משטרה ורישום צבאי. והמסמכים לא תמיד של המבקשים בלבד: לפי NVC, אם מגישי הבקשה היו נשואים בעבר, גם ההוכחה שהנישואים שלהם הסתיימו נכנסת לתיק, ולפעמים היא מבית הדין הרבני. הרשימה המלאה לפי מסלול, כולל המסמכים האמריקאיים, נמצאת ברשימת המסמכים לגרין קארד.
המסמכים הישראליים בתיק, ומי מנפיק אותם
רשות האוכלוסין וההגירה
Birth certificate (Teudat Lidah) (תעודת לידה)
לנולדים בישראל. בעברית, או דו-לשונית בעברית ובאנגלית. ללא עלות.
Registration extract (Tamsit Rishum) (תמצית רישום)
רגילה או מורחבת, ללא עלות. המורחבת מציגה גם שמות קודמים.
Name change certificate (תעודה המעידה על שינוי שם)
למי ששינו שם פרטי או שם משפחה. בנציגויות בחו״ל, בתשלום.
Death certificate (Teudat Ptirah) (תעודת פטירה)
כשנישואים קודמים הסתיימו בפטירה של בן או בת הזוג.
הרבנות ובית הדין הרבני
Marriage certificate (Teudat Nissuim) (תעודת נישואים)
מהרבנות, דרך המועצה הדתית. בעברית. הכתובה לא מתקבלת במקומה.
Divorce certificate (Teudat Gerushin) (תעודת גירושין)
מבית הדין הרבני. לפי מחלקת המדינה, הגט לבדו לא מספיק.
צה״ל ומשטרת ישראל, בהליך קונסולרי
Military record (Form 807 or 830) (תעודת שחרור או תעודת פטור)
ממי ששירת או קיבל פטור, עם צילום.
Israeli Criminal Information Certificate (תעודת יושר)
המשטרה שולחת אותה ישירות לשגרירות, לא אליכם.
תעודת לידה או תמצית רישום: מה ההבדל
תעודת לידה. לפי מחלקת המדינה, תעודות לידה זמינות תמיד לאזרחים ולתושבים שנולדו בישראל מאז 1948. בשירות של רשות האוכלוסין ב-gov.il בוחרים תעודה בעברית או תעודה דו-לשונית, בעברית ובאנגלית, ומקבלים אותה כתעודה דיגיטלית באזור האישי, בלשכה או בדואר, ללא עלות. מחו״ל מבקשים תעודה דו-לשונית בנציגות ישראל במדינת המגורים, עם תעודה מזהה. לפי משרד החוץ, כשמבקשים תעודה באנגלית ממלאים את טופס הבקשה באנגלית, והשירות בנציגות ללא עלות. אפשר לבקש שם תעודה גם עבור ילד מתחת לגיל 18 או בן משפחה מקרבה ראשונה; מי שאינם קרובים מדרגה ראשונה מצרפים מכתב נימוקים או ייפוי כוח.
תמצית רישום. זה פלט של מרשם האוכלוסין, לא תעודת לידה. לפי הנוהל של רשות האוכלוסין, תמצית רגילה כוללת שם, מספר זהות, שמות ההורים, מין, לאום, מצב אישי, ארץ ויישוב לידה, תאריך לידה, כתובת ותאריך עלייה. תמצית מורחבת יכולה להוסיף שמות קודמים, כתובות קודמות, את בן או בת הזוג, את הילדים ואת תאריך המצב האישי. בישראל מבקשים אותה ב-gov.il, ומחו״ל בנציגות ישראל הקרובה, ללא עלות. בנוהל ובטופס הבקשה אין אפשרות לתמצית באנגלית, והנוהל קובע ששמות באנגלית אינם מפרטי הרישום ולא יופיעו בה.
מה מחלקת המדינה מקבלת. בדף המסמכים לישראל, תחת מסמכי לידה, מופיעים שלושה מסמכים: תעודת לידה; אישור לידה, לזרים בלי מעמד שנולדו בבית חולים בישראל; ותמצית רישום, לאזרחי ישראל, כולל מי שנולדו בחו״ל. אותו דף מציג את התמצית כחלופה למי שאין להם תעודת לידה, וכותב שמסמכי משרד הפנים מונפקים בעברית ו/או באנגלית.
נולדתם מחוץ לישראל: התעודה מגיעה מארץ הלידה
מי שנולדו, למשל, בברית המועצות לשעבר, באתיופיה, בצרפת או בארגנטינה צריכים לפי הוראות I-485 תעודת לידה מהרשות האזרחית של ארץ הלידה. שירות תעודת הלידה של רשות האוכלוסין מיועד לנולדים בישראל. לכל מדינה יש דף במאגר של מחלקת המדינה, עם שם המסמך, הגוף שמנפיק אותו והדרך לבקש אותו מחו״ל.
ואם אי אפשר להשיג את התעודה, מחלקת המדינה ו-USCIS כותבות דברים שונים. לפי מחלקת המדינה, ישראלים שלא יכולים להשיג תעודת לידה, כי הרישום לא קיים או כי אין קשרים בין ישראל לארץ הלידה, רשאים להציג תמצית רישום במקומה. הוראות I-485 לא מזכירות את תמצית הרישום, ומפנות לכלל בתקנה הפדרלית 8 CFR 103.2, שלפיו מראים שהמסמך לא קיים או לא ניתן להשגה, ומצרפים ראיות משניות, כמו רישומים מבית ספר או מקהילה דתית. כשהרישום לא קיים, התקנה מבקשת מכתב מקורי של הרשות, על נייר רשמי, שמסביר למה. אם גם ראיות משניות אין, מצרפים לפחות שני תצהירים של אנשים שאינם צד לבקשה ומכירים את העובדות מידיעה אישית.
מסמך ברוסית, באמהרית או בצרפתית צריך תרגום מלא לאנגלית גם ל-USCIS וגם בירושלים. השגרירות פוטרת מתרגום רק מסמכים באנגלית, בערבית ובעברית.
דוגמה
יוליה מחרקוב ונתן מבוסטון
יוליה נולדה ב-1990 בחרקוב שבאוקראינה ועלתה לישראל בילדותה. בגיל 23 שינתה את שם המשפחה מ-Kovalenko ל-Kedem. היא נישאה ברבנות בחיפה לנתן, אזרח אמריקאי, ועכשיו הם גרים בבוסטון ומגישים מתוך ארה״ב: נתן את טופס I-130 ($675 בהגשה בדואר) ויוליה את טופס I-485 ($1,440).
- תעודת לידה: מאוקראינה, לא מישראל. לפי דף אוקראינה של מחלקת המדינה, מי שגרים מחוץ לאוקראינה מבקשים אותה דרך קונסוליה של אוקראינה או משרד החוץ שלה, ותעודות שהונפקו שם מתקבלות גם מתקופת ברית המועצות. התעודה שלה באוקראינית, ולכן מצורף לה תרגום מלא לאנגלית.
- שינוי השם: תעודה המעידה על שינוי שם מנציגות ישראל, בתשלום, עם תרגום לכל טקסט בעברית.
- תעודת נישואים מהרבנות: בעברית, עם תרגום מלא לאנגלית.
- בטפסים: השם Kovalenko נרשם תחת השמות האחרים של יוליה, גם ב-I-130 וגם ב-I-485.
אילו התראיינה בירושלים, התעודות בעברית היו מתקבלות בלי תרגום, ורק התעודה האוקראינית הייתה צריכה תרגום מאושר לאנגלית.
הכנת התיק עם Migratara
כל טופס, כל חתימה וכל מסמך נבדקים לפני שאתה שולח
Migratara שואלת את השאלות שהטפסים הרשמיים שואלים, קוראת את המסמכים שלך, ומראה מה חסר ומי עוד צריך לחתום. אתה מאשר כל תשובה, ואתה מגיש.
ההתחלה בחינם. $399 פעם אחת, כשהתיק מוכן. האגרות הממשלתיות נפרדות ומשולמות ישירות לממשלה.
תעודת נישואים: רבנות, נישואים אזרחיים, והכתובה
לנישואים יהודיים בישראל, מחלקת המדינה מונה למסמך שלושה שמות: תעודת נישואים, אישור נישואים או פסיקתא. מנפיקה אותו הרבנות, דרך המועצה הדתית העירונית. הוא לבן, עם חותמת הרבנות, ומונפק בעברית. העותק הראשון ללא תשלום, ועותק מקורי שני בתשלום. השירות של המשרד לשירותי דת ב-gov.il, לאזרחי ישראל שנישאו בנישואים יהודיים בלשכת נישואין, מאפשר להנפיק תעודה, לאתר אותה, לתקן אותה ולהוסיף לה אפוסטיל דיגיטלי. לפי מחלקת המדינה, תעודת נישואים דיגיטלית כבר כוללת אפוסטיל דיגיטלי, והיא זמינה לבעלי תעודת זהות ישראלית שנרשמו ל-my.gov.il.
הכתובה היא לא המסמך. לפי מחלקת המדינה, הרב מוציא שני עותקים של הכתובה, והיא לא מתקבלת כמסמך הגירה; את תעודת הנישואים מנפיקים על סמך הכתובה.
נישואים אזרחיים בחו״ל. משרדי הממשלה בישראל לא מנפיקים תעודות לנישואים אזרחיים. לפי מחלקת המדינה, ישראל מקבלת תעודה זרה כדי לעדכן את המצב האישי במרשם, ונישואים של בני זוג מאותו מין נרשמים אם היו חוקיים במדינה שבה נערכו. הוראות I-485 מבקשות תעודת נישואים מהרשות האזרחית במקום שבו התקיימו הנישואים, ולכן מי שהתחתנו בקפריסין מגישים את התעודה הקפריסאית, לא את הרישום בישראל. הפירוט במדריך לנישואים בקפריסין.
עדות אחרות. לפי אותו דף, נישואים מוסלמיים מתועדים בבתי הדין השרעיים, נישואים קתוליים בפטריארכיה הלטינית, ונישואים יווניים-אורתודוקסיים בכנסייה שבה נערכו.
גירושין: גט, מעשה בית דין ותעודת גירושין
כל נישואים קודמים, של כל אחד משני בני הזוג, צריכים הוכחה שהסתיימו. הוראות I-485 מזכירות פסק דין או תעודת גירושין, או תעודת פטירה. NVC, המרכז הלאומי לוויזות, מבקש מקור או עותק מאושר של פסק גירושין סופי, תעודת פטירה או מסמכי ביטול נישואים, לכל אחד מהנישואים הקודמים. בבית הדין הרבני יוצאים שני מסמכים, ורק אחד מהם עונה על הדרישה:
The first is a “Get” which allows the married individual to remarry under religious law. This document is insufficient to constitute a divorce for Consular purposes.
כלומר, הגט מתיר להינשא שוב לפי ההלכה, אבל לצורכי ויזה הוא לא מוכיח גירושין. המסמך שמתקבל הוא תעודת הגירושין, שלפי אותו דף היא הגירושין המשפטיים.
דף השירות של בתי הדין הרבניים ב-gov.il מסביר את ההבדל מהצד הישראלי. ״מעשה בית דין״ מאשר מבחינה הלכתית שהגט נמסר, והוא נדרש לנישואים בעתיד. תעודת הגירושין מעידה על שינוי המצב האישי החוקי ל״גרוש״ או ״גרושה״, ונועדה גם לרשויות בארצות זרות. כל אחד מבני הזוג מקבל תעודה אישית ומשלם עליה אגרה פעם אחת. העתק אפשר להנפיק בכל עת באזור האישי הממשלתי, או לבקש ממזכירות בית הדין בדוא״ל או במקום.
שני מקרים נוספים מדף מחלקת המדינה: השגרירות בירושלים תקבל, בנסיבות מסוימות, תעודת גירושין אזרחית של זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו״ל. ומי שבן או בת הזוג הקודמים שלהם נפטרו מצרפים תעודת פטירה ממשרד הפנים; מחו״ל מבקשים אותה בנציגות, ללא עלות.
שינוי שם ותעתיק לאנגלית
מי שעברתו את שם המשפחה, החליפו שם פרטי או קיבלו שם חדש אחרי נישואים צריכים להראות את השינוי. הוראות I-130 קובעות שמי שמשתמשים בשם שונה מהשם שבמסמכים מצרפים את המסמך המשפטי על השינוי, כמו תעודת נישואים, צו אימוץ או צו בית משפט. ההנחיות של השגרירות בירושלים מבקשות מסמך מקורי ומאושר שמסביר כל שינוי שם.
לפי מחלקת המדינה, שינוי שם בישראל נעשה במשרד הפנים, בתשלום ובנוכחות אישית, או מול קונסול כשנמצאים בחו״ל. הדרכון הראשון אחרי השינוי מציג את השם הקודם בסוגריים, אבל הדרכונים שאחריו כבר לא. שני מסמכים מתעדים את השינוי: תעודה המעידה על שינוי שם, שאפשר לבקש בנציגויות ישראל בחו״ל בתשלום לפי לוח האגרות, ותמצית רישום מורחבת, שמציגה שמות קודמים ללא עלות.
האיות באנגלית הוא עניין נפרד. לשם עברי אחד יכולים להיות כמה איותים, כמו Chaim ו-Haim, ותמצית הרישום לא תכריע, כי לפי הנוהל שמות באנגלית לא מופיעים בה. הטפסים מבקשים את כל השמות: טופס I-130 שואל על כל שם אחר שבו השתמשתם, כולל שם נעורים וכינויים, וטופס I-485 מוסיף את שם המשפחה מהלידה ושמות חוקיים אחרים. ההוראות לא קובעות כלל לתעתיק. הפירוט במדריך לשמות שלא תואמים.
Migratara קוראת את המסמכים שמעלים ומשווה את השמות והתאריכים שבהם לתשובות בטפסים, כך שאי-התאמה עולה לפני ההגשה. היא לא מזמינה מסמכים ולא מתרגמת אותם.
תרגום, אפוסטיל ונוטריון
התרגום תלוי במסלול, לא במסמך. בתוך ארה״ב, התקנה הפדרלית 8 CFR 103.2 והוראות הטפסים מבקשות תרגום מלא לאנגלית לכל מסמך שיש בו שפה זרה, עם הצהרה חתומה של המתרגם שהתרגום שלם ומדויק ושהוא כשיר לתרגם, כולל שם, תאריך ופרטי קשר. בירושלים, רק מסמך שאינו במקור באנגלית, בערבית או בעברית צריך תרגום מאושר לאנגלית, וגם את התרגום מגישים במקור. נוסח להצהרת המתרגם במדריך התרגום. כך זה נראה לכל מסמך, בתיק שמוגש מתוך ארה״ב:
| מסמך | איפה מזמינים | שפה, ותרגום ל-USCIS |
|---|---|---|
| תעודת לידה | gov.il או לשכת רשות האוכלוסין; מחו״ל בנציגות | עברית, או עברית ואנגלית. כל טקסט בעברית מתורגם |
| תמצית רישום | gov.il או לשכה; מחו״ל בנציגות | בנוהל אין גרסה באנגלית. תרגום מלא |
| תעודת נישואים | המשרד לשירותי דת, gov.il | עברית. תרגום מלא |
| תעודת גירושין | בית הדין הרבני, או העתק באזור האישי | השפה לא מצוינת במקורות. כל טקסט בעברית מתורגם |
| תעודה על שינוי שם | בחו״ל: נציגות ישראל, בתשלום | השפה לא מצוינת במקורות. כל טקסט בעברית מתורגם |
| תעודת לידה מארץ אחרת | לפי דף אותה מדינה במאגר של מחלקת המדינה | שפת המקור. תרגום מלא, גם בירושלים |
מה מבקשים בכל מסלול
מקור או צילום
- שינוי סטטוס בתוך ארה״ב
- צילומים קריאים. מקור שנשלח בלי שביקשו אותו עלול להיות מושמד
- ראיון בשגרירות בירושלים
- מקור וצילום של כל מסמך
מסמך בעברית
- שינוי סטטוס בתוך ארה״ב
- תרגום מלא לאנגלית עם הצהרת מתרגם
- ראיון בשגרירות בירושלים
- מתקבל בלי תרגום
מסמך ברוסית, באמהרית או בצרפתית
- שינוי סטטוס בתוך ארה״ב
- תרגום מלא לאנגלית עם הצהרת מתרגם
- ראיון בשגרירות בירושלים
- תרגום מאושר לאנגלית, במקור
אפוסטיל
- שינוי סטטוס בתוך ארה״ב
- לא מוזכר בהוראות
- ראיון בשגרירות בירושלים
- לא מוזכר בהנחיות
נוטריון
- שינוי סטטוס בתוך ארה״ב
- לא מוזכר. ההצהרה היא של המתרגם
- ראיון בשגרירות בירושלים
- לא מוזכר
| שינוי סטטוס בתוך ארה״ב | ראיון בשגרירות בירושלים | |
|---|---|---|
| מקור או צילום | צילומים קריאים. מקור שנשלח בלי שביקשו אותו עלול להיות מושמד | מקור וצילום של כל מסמך |
| מסמך בעברית | תרגום מלא לאנגלית עם הצהרת מתרגם | מתקבל בלי תרגום |
| מסמך ברוסית, באמהרית או בצרפתית | תרגום מלא לאנגלית עם הצהרת מתרגם | תרגום מאושר לאנגלית, במקור |
| אפוסטיל | לא מוזכר בהוראות | לא מוזכר בהנחיות |
| נוטריון | לא מוזכר. ההצהרה היא של המתרגם | לא מוזכר |
אפוסטיל. דף משרד החוץ על שירותים בנציגויות קובע שלמסמכים של רשויות ישראליות שמיועדים למדינות החתומות על אמנת האג ״יש לבקש להוסיף חותמת אפוסטיל״, ושבמקרים האלה נגבית אגרה. מנגד, הוראות I-130 ו-I-485, דף המסמכים של NVC וההנחיות של השגרירות בירושלים לא מבקשים אפוסטיל על אף מסמך. דף המסמכים לישראל של מחלקת המדינה מזכיר אפוסטיל פעמיים בלבד: תעודת יושר היא ללא עלות, אלא אם מבקשים חותמת אפוסטיל, ותעודת נישואים דיגיטלית כוללת אפוסטיל דיגיטלי.
נוטריון. אף אחד מהמקורות האמריקאיים האלה לא מבקש תרגום נוטריוני. ההצהרה שנדרשת היא של המתרגם עצמו.
תעודת יושר ורישום צבאי
תעודת יושר. לפי משרד החוץ, בקשה שמוגשת בנציגות ישראל בחו״ל מועברת למשטרת ישראל, והתעודה נשלחת לגוף המבקש שמצוין בטופס, לא למגישי הבקשה. היא ניתנת בעברית ובאנגלית, ללא עלות. לפי מחלקת המדינה, בבקשה המקוונת רושמים כגוף המבקש את השגרירות שבה מתראיינים, למשל U.S. Embassy Jerusalem. הפירוט במדריך תעודת היושר.
רישום צבאי. לפי מחלקת המדינה, הרישום הצבאי הישראלי הוא טופס 807, תעודת שחרור, או טופס 830, תעודת פטור, ושניהם של צה״ל. טופס 807 מונפק דיגיטלית, מבקשים אותם באתר האישורים של צה״ל, ואין להם עותקים מאושרים. מי שלא שירתו אמורים להחזיק תעודת פטור או מסמך דומה מצה״ל. השגרירות בירושלים מבקשת ממי ששירת או קיבל פטור בצבא כלשהו רישום צבאי וצילום שלו, ומציינת לגבי צה״ל את טפסים 807 ו-830, שאפשר לבקש גם בטלפון ישירות מצה״ל. NVC מבקש צילום של הרישום הצבאי ממי ששירת.
בשינוי סטטוס (Adjustment of Status), רשימת הראיות הכללית בהוראות I-485 לא כוללת רישום צבאי, אבל הטופס עצמו שואל בשאלה 50 אם שירתתם אי פעם ביחידה צבאית או משטרתית. מי שעונה ״כן״ מפרט בחלק 14 את המדינה, את שם היחידה, את הדרגה או התפקיד ואת התאריכים.
שאלות נפוצות
מקורות
המקורות למדריך.
- Israel, Jerusalem, the West Bank and Gaza: Reciprocity and Civil Documents
U.S. Department of State · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- U.S. Embassy Jerusalem - JRS (immigrant visa instructions, last updated 9/14/2026)
U.S. Department of State · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- Step 7: Collect Civil Documents
U.S. Department of State, National Visa Center · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- Ukraine: Reciprocity and Civil Documents
U.S. Department of State · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- I-130, Petition for Alien Relative
USCIS · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- Instructions for Form I-130 (edition 04/01/24)
USCIS · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- Form I-130 (edition 04/01/24)
USCIS · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- I-485, Application to Register Permanent Residence or Adjust Status
USCIS · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- Instructions for Form I-485 (edition 09/18/26)
USCIS · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- Form I-485 (edition 09/18/26)
USCIS · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- 8 CFR 103.2, Submission and adjudication of benefit requests
eCFR, National Archives · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- הפקת תעודת לידה לנולדים בישראל - ללא עלות
רשות האוכלוסין וההגירה · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- הפקת תמצית רישום ממרשם האוכלוסין - ללא עלות
רשות האוכלוסין וההגירה · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- נוהל הנפקת תמצית רישום רגילה או מורחבת (2.17.0001)
רשות האוכלוסין וההגירה · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- בקשות תיעוד ממרשם האוכלוסין וממשטרת ישראל בנציגות ישראל בחוץ לארץ
משרד החוץ · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- תעודת נישואין
המשרד לשירותי דת · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
- קבלת תעודת גירושין
בתי הדין הרבניים · נקרא ב-17 בנובמבר 2026
פורסם ב-16 בנובמבר 2026 · העובדות נבדקו ב-17 בנובמבר 2026
מי כתב
נינה פאטל
כותבת תוכן
נינה היא כותבת תוכן בצוות של Migratara. היא כותבת את המדריכים שלנו על מסמכים, תרגומים מאושרים ואחידות השמות במסמכים.